נהריה

הכל התחיל לפני כ-80 שנה. בשנת 1934 הייתה משפחה בשם טואיני שהתגוררה בביירות והיה להם שטח צפונית לעכו במחוז הצפון בישראל של כ-2400 דונמים והם החליטו למכור אותו בסכום של 34 אלף לירות.

ארבעה אנשים פרטיים (המהנדס יוסף לוי, היינריך כהן בנקאי מתל אביב, האגרונום ד"ר זליג אויגן סוסקין והגברת פאולינה ונגרובר-זלקינד), החליטו לקנות ביחד את השטח ממשפחת טואיני. הם החליטו לקרוא למקום החדש "נהריה" על שם נחל געתון אשר חוצה את העיר (הם כינו אותו נהר ולא נחל). הם גם הקימו יחד חברה וקראו לה "נהריה משקים זעירים".

ב-10/2/1935 הגיעו האנשים הראשונים לגור בנהריה , להם קראו- חנה דויטש ובעלה ולטר ורות ויעקב פאוקר, וכך תאריך זה נקבע כתאריך הרשמי ליסודה של נהריה.

בהתחלה ניסו תושבי נהריה לעבוד בחקלאות – לגדל ירקות, פירות ועופות ולמכור אותם ומכך להתפרנס. אך הם לא הצליחו בכך, הרבה מהירקות והפירות לא גדלו כמו שצריך, התרנגולות היו חולות ואף היו בעיות בהטלת הביצים. לאט לאט הכלכלה בנהריה הלכה וקרסה והתושבים היו צריכים לחפש דרך אחרת ממנה יוכלו להתפרנס.

באותה התקופה היו מגיעים לנהריה קצינים בריטים כדי ליהנות מחוף הים והאווירה ולנפוש במקום. כך החלו התושבים לפתוח חדרי אירוח לנופשים שבאים לבקר בנהריה. בהתחלה הם אירחו את הנופשים בביתם ואילו הם היו ישנים בלולים, ועם הזמן החלו להקים פנסיונים מסודרים, מסעדות ושלל אטרקציות המתאימים לעיירת נופש. כך גם הוקמו בנהריה החברות המוכרות שטראוס וזוגלובק שמפעליהם נמצאים שם עד היום.

בשנת 1941 הוכרזה נהריה כמועצה מקומית ובשנת 1961 הוכרזה נהריה כעיר.

סמלה של העיר נקבע ב-1941 בתחרות בית ספרית שנערכה בבית ספר בישוב. מי שצייר את הסמל היה תלמיד בשם מאייר בנימין. בסמל הוא רצה להעביר את החוויה של נהריה כעיר חוף ואת המיקום שלה שהייה בעבר נחלתו של שבט אשר. בסמל הוא צייר עץ זית שסימל את שבט אשר, שמש עם קרניים לים ואת מגדל המים של העיר. לאחר מכן גם הוסיפו כיתוב בכתב עברי קדום מעל הציור אשר פירושו: "ברוך מבנים אשר".

כיום מתגוררים בנהריה כ-52,600 תושבים ובראשה ז'קי סבג בתפקיד ראש העיר (נכון לשנת 2014).