חג הפסח - יציאת מצרים
חג מהתורה שחוגגים על יציאת בני ישראל ממצרים והפיכתם לעם.
החג הוא הראשון משלושת הרגלים המופיעים בתורה, בגלל ושבתורה התחילה השנה בחודש ניסן. חוגגים אותו שבעה ימים (מחוץ לארץ: שמונה ימים), מיום ט"ו (15) בניסן. בחג אסור לאכול חמץ כל החג, וחייבים לאכול מצה בלילה הראשון (ליל הסדר).
כשבית המקדש היה קיים, עם ישראל היה עולה ברגל לירושלים, וצולים שם את קורבן הפסח (מנהג ששמרו עליו עד היום אצל השומרונים).הלילה הראשון של החג נקרא
ליל הסדר, ובמהלכו נקראת
ההגדה של פסח.
חוגגים אותו לזכר יציאת מצרים והשחרור מהעבדות. הלילה השביעי נקרא שביעי של פסח או שביעי עצרת והוא החג השני ונחגג לזכר קריעת ים סוף והצלת ישראל מצבא מצרים שרדף אחריהם. הימים שבין החג הראשון לחג השני קוראים חול המועד, והם בין חג ליום חול (יום רגיל). (חג הסוכות הוא החג היחיד ש דומה לפסח: שני חגים בתחילה ובסוף וחול המועד באמצע.)
מצוות החג (כיום)
• אסור חמץ. לאכול, לראות אותו, להחזיק אותו או להנות ממנו - כל שבעת הימים
• לאכול מצה בליל הסדר (לא חובה לאכול מצה בימים האחרים של החג).
• לעשות סדר פסח בלילה של החג, שבו מספרים את סיפור יציאת מצרים, אוכלים מרור, ושותים ארבעת כוסות יין.
צילום : Loadmaster (David R. Tribble) , ויקיפדיה הערב של היום הקודם י"ד (14) בניסן: לפי התורה, אסור לאכול חמץ מליל הסדר שנאמר: "לא תאכל עליו חמץ" (דברים טז, ג) לפי ההלכה לא אוכלים מצה לפני החג וגם לא אוכלים חמץ, אז מבשלים בישולים שונים. חלק אוכלים "מצה עשירה" שהיא מצה שהוסיפו לה מיצי פירות או ביצים. בנוסף, האשכנזים לא אוכלים קטניות (סוג של גרעינים) בפסח. אסור לאכול כי פוחדים שהגרעינים של הקטניות יתערבבו עם גרעינים של דגנים שהופכים לחמץ. ביום מכינים את המטבח לקראת חג הפסח ומכשירים את כל הכלים, במיוחד הכלים המשמשים לבישול ולשמור אוכל כמו תנור, מיקרוגל, מקרר, כיורים. חלק קונים כלים חדשים לפסח או משתמשים בסט כלים נוסף, ויש המכשירים את הכלים הרגילים לפסח. בהכשרה יש הרבה מאוד הלכות, את הכלים תובלים במים רותחים וכשמוציאים אותם הכלי כשר לפסח את המכשירים החשמליים מנקים.
ליל הסדר
יהודים מכל העולם היו מזמינים לסדר קרובי משפחה קורבים ורחוקים, עניים וגם אנשים זרים, "כל דכפין יתא ויכל, כל דצריך יבוא ויפסח" (=מארמית, כל מי שרעב יבוא ויאכל, כל מי שצריך יבוא ויעשה את הפסח) שכל איש יוכל לאכול את סעודת החג, שלא להשאיר שום אדם מחוץ לקהילה לבד. בליל הסדר מספרים אחד לשני (במיוחד לילדים) את סיפור יציאת מצרים לפי "הגדה של פסח". המטרה היא להעביר את המורשת ואת הזיכרון מדור לדור, ובגלל זה הסדר מיועד לילדים. גם מציאת האפיקומן מיועד להשאיר את הילדים בערנות. הדבר החשוב ביותר בחג הוא ערך החירות. הפכנו מעבדים לחופשיים מעבדות לחירות, להיות בן אדם חופשי שאחראי על עצמו על הגורל שלו. את ספירת העומר, שהיא ספירה של שבעה שבועות מפסח עד חג השבועות, מתחילים במוצאי החג הראשון, כלומר: בלילה השני של פסח (ליל ט"ז בניסן). בחוץ לארץ זה גם אותו לילה של סדר ליל פסח השני.